מאת: תמר קניג, מנהלת מוצר ופרויקטים, OneCode
בזמן האחרון מגיעים אלינו יותר יזמים וארגונים שאינם טכנולוגיים ב- DNA שלהם מתוך הבנה שהם חייבים לעשות מעבר לעולם הדיגיטלי. עבורי זאת חוויה שונה מאוד מהיזם ה”טיפוסי” (אם יש כזה דבר) שמגיע אלינו בדרך כלל עם רעיון לאפליקציה ומחפש את הדרך הטובה ביותר להגשים אותו. היזמים שאני מדברת עליהם בדרך כלל מגיעים מארגון או עסק קיים, והם מחפשים את הדרך להפוך אותו לדיגיטלי, או להטמיע בעסק הקיים את יתרונות הדיגיטל. גם מבחינתנו, בית התוכנה, וגם אצל היזם, תהליך שכזה דורש התייחסות ותהליכים שונים מאלה שאנו רגילים בהם. אני רוצה לשתף כאן בתהליך שכזה שעברנו עם רמי גרטלר, איש חינוך ויזם בנשמה, שהגיע אלינו מתוך רצון להפוך את הפעילות העסקית הקיימת שלו לדיגיטלית.
כמו בהרבה מקרים טובים דרכינו הצטלבו די במקרה. אחד מעובדי OneCode נעזר במומחיות של רמי גרטלר לאבחון בעיות לימוד שפה אנגלית אצל ילדו. מכאן לשם, התברר שהוא מתכנן מזה זמן מה להעביר לפורמט דיגיטלי את מבחני האבחון הדידקטי שפיתח לזיהוי ליקויי למידה בלימוד אנגלית (בקרב דוברי עברית כשפת אם). שיחה על האתגרים שבכך הובילה לפגישה, ויצאנו לדרך לפרויקט של אפיון המערכת החדשה.
בסיום התהליך גיליתי שמדובר ב- case-study “חינוכי” עבורי – גם לאור התחום בו הפרויקט עסק, וגם מכיוון שעבדנו מול יזם חד אבחנה לגבי תהליכי לימוד – גם בתחום השפה אבל גם בתחום עולם הפיתוח. להלן המסקנות המרכזיות שאספנו:
1. יצירת גשר שפתי בין היזם לטכנולוגיה ולמפתח. מהר מאוד גילינו שיש פער בשיח בינינו, צוות המפתחים, לבין היזם. ראינו שלא כל מושג שאנחנו התייחסנו אליו הובן בדיוק בדרך בה התכוונו אליו. הדברים גם באו לידי ביטוי במסמך האיפיון, שלא תמיד היה ברור מספיק למי שלא מגיע מהעולם הטכנולוגי.
את הפער הזה בשפה מיהר לזהות רמי גרטלר, שזה הרי תחום ההתמחות שלו. מעניין היה לגלות שליקויי לימוד שפה, יכולים גם להשפיע על תחומים אחרים שאינם שפה. בין אם מדובר בלימוד סינית, לימוד תכנות, ביחסים בינלאומיים או בפסיכולוגיה, יש אוצר מילים מיוחד שצריך ללמוד. לדוגמה מתחום העיסוק של רמי, כאשר אדם מן היישוב מדבר על טראומה, מתייחסים לחוויה לא נעימה או סיוט שעברנו, אבל ברפואה טראומה היא סוג של פציעה, אירוע שמשפיע על המשך החיים.
לכן, כלקח מהפרויקט, עלה כי יש צורך ביישור קו תקשורתי / שפתי בין היזם לצוות הפיתוח. כך לדוגמה, אפשר להפיק איפיון מקוצר יותר, שנכתב בצורה ידידותית או גרפית יותר.
2. מיקוד של האפיון: מיקוד של האפיון מאפשר בחינה עמוקה יותר של המיזם – לדוגמה, להבין לעומק את ההשקעה שתידרש. האיפיון הממוקד גם מאפשר להפוך אותו לקצר וברור יותר עבור היזם שאינו רגיל במסמכים מסוג זה. לעומת זאת, אם בוחרים ליצור איפיון רחב מידי אפשר ללכת בקלות לאיבוד בים של שיקולים ואפשרויות. זה נכון ליזמים טכנולוגיים, זה עוד יותר נכון במקרה שלנו – באבחון של רמי ישנם יותר מ-20 תתי מבחנים לאבחון הייחודי, ומתוכם בחרנו בתת מבחן אחד בלבד. האיפיון הממוקד אפשר לנו גם לבנות אותו כפלטפורמה שתתמוך בפיתוחים וברעיונות עתידיים בהמשך (ראו להלן סעיף הזדמנויות עסקיות חדשות).
3. הממשק – למצוא את הדרך בין החוויה לפונקציונאליות. יש מגמות מאוד ברורות בתחום ה- UI/UX אחריהן בדרך כלל עוקבים בתהליך פיתוח רגיל – ורק באופן נקודתי מנסים לפרוץ עם ממשקים חדשים. אבל כאשר ניגשים לעבוד עם דסיציפלינות מקצועיות ומבוססות יותר, כגון חינוך ואבחון או רפואה, יש צורך להתחשב בדרישות המקצועיות ולהקדיש להן מחשבה מיוחדת. במקרה שלנו, נדרשנו למצוא היכן עובר הקו בין הצורך בהקפדה על מבנה דידקטי/מחקרי לבין ממשק משתמש נוח.
אחת הנקודות הקשורות לכך שעלתה בתהליך האיפיון שלנו הייתה שיש צורך לבנות עקומת לימוד לשימוש באפליקציה המותאמת לפרויקט – במקרה של אפליקציה חינוכית צריך לחשוב היטב מי המשתמש ואיך להפוך אותו ל”דובר שפת הממשק”.
באפליקציות רגילות רוב המשתמשים שיפעילו אותם הם כאלה שחיפשו אותם באופן יזום, והם בעלי רקע טכנולוגי מסוים. באפליקציות שכאלה אפשר גם להשאיר רווח לטעויות – כיזמים נהיה מוכנים לקבל משתמשים שלא יבינו את השימוש בה וינטשו. לעומת זאת, בחינוך חלק מהמשתמשים אינו מגיע מרקע טכנולוגי, ולעיתים הוא אף מחויב להשתמש בה שלא מבחירה. אם משתמש לא מבין את השימוש – זה יפגע בתהליך הדידקטי ויטה תוצאות האבחון. לכן, אנו חייבים להבטיח שכל המשתמשים מבינים בדיוק את המשימה שלפניהם וכיצד לבצע אותה. זה לא אומר שנוותר על ממשקים מתקדמים, אבל כן נהיה חייבים להבטיח את השימוש הנכון בהם – לכן באפיון שבנינו הוקדשו 6 מסכים ללימוד השימוש, לעומת אחד או שניים באפליקציות אחרות.
4. לזהות הזדמנויות עסקיות חדשות. חלק חשוב בתהליך האפיון עבור עסקים קיימים, הוא לנסות ולאתר הזדמנויות שכלל לא חשבו עליהם. הרבה פעמים המטרה המקורית, כמו במקרה שלנו, תהיה דיגיטציה פשוטה של תהליך קיים. אבל באמצעות הבנת הפעילות העסקית הרחבה, אפשר להגיע למסקנות מרחיקות לכת. במהלך תהליך הניתוח שביצענו, עלתה האפשרות להתאים את המבחנים לקהל משתמשים רחב יותר מאשר מאבחנים מקצועיים – כגון מבחן מצומצם שיותאם לשימוש עצמי או בידי מורים, או אפשרות להתרחבות גלובלית. איפיון שיתבסס על הבנה עמוקה של עסקים, אשר נתמך בניסיון עסקי של הצוות המפתח, מאפשר לזהות את ההזדמנויות האלה ולהתאים להן את האיפיון.
5. יישומים מתקדמים: בדומה לזיהוי הזדמנויות עסקיות, יש גם לבחון הזדמנויות טכנולוגיות שלא חשבו עליהן במקור. לדוגמה, בחינה של ממשקי AR ו- 3D, או אפילו בחינה של יתרונות מציאות וירטואלית ושימוש ב- AI כדי לייצר ערך חדש לחלוטין למשתמשים ו/או למיזם.
בסופו של תהליך הפקנו איפיון ממוקד מאוד עבור תת-מבחן נבחר, שיוכל לאפשר סקלאביליות למבחנים נוספים, ובמקביל האיפיון גם מאפשר ניצול הזדמנויות עסקיות וטכנולוגיות עתידיות. התוצר שהגענו אליו לא היה מתאפשר בלי “האדם שבאפליקציה” – מחקר של הסביבה העסקית, עבודה משותפת עם היזם – על בסיס שפה משותפת, והתאמה של התוצאות לצרכים של כל הגורמים. עכשיו נותר לעבור לשלב הבא, פיתוח שיאפשר לילדים וגם מבוגרים בעלי קשיים בלימוד שפה, לזהות אותם במדויק, להתגבר עליהם, ולחסוך הרבה תסכולים בלימוד שפות.
כבוגרת החוג לבלשנות, קשה לי לחכות, ואני ממליצה לעקוב אחר העבודה של רמי.
Comments (0)